פרשת תרומה מספרת על בניית המשכן ועל כליו: "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם: זהב וכסף ונחשת, ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועזים. וערות אילים מאדמים וערות תחשים, ועצי שטים. שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים. אבני שהם, ואבני מלאים לאפד ולחשן, ועשו לי מקדש" (שמות כה', ג'-ח').

אם נשים לב, בהקמת המשכן וכליו השתמשו בני ישראל בבריאה כולה – בדומם (זהב , כסף, אבנים יקרות) בצומח (עצי שיטים) ובחי (עורות לכסוי המשכן וקורבנות לעולה).

בני אדם משתמשים בדומם, בצומח ובחי גם לשימושים קיומיים כמו מאכל, משקה ומגורים וגם לשימושים רוחניים כמו בניית המשכן לה'

והקרבת הקורבנות.

פעם אחת, נסע הרב קוק זצ"ל עם מלוויו לתל אביב. בדרך ארעה תקלה במנוע המכונית והכרח היה להתעכב בצד הדרך לשעה קלה. הנוסעים התפזרו כל אחד לענייניו, והנה גם הרב איננו. חיפשו אחריו ומצאוהו במרחק מה כשהוא שרוע על האדמה וממלמל חרש: "אדמתי, אדמתי, אדמת ארץ ישראל הקדושה!" כשהזדקף וקם אמר לסובבים אותו : " וכי אימתי יש לי הזדמנות לשוחח קצת עם אמא אדמה המחכה לקיבוץ בניה לתוכה?"