פרשת נשא

נשלח 5 ביוני 2016, 23:48 על ידי בית ספר נחשון בנות
מבפנים זה נראה אחרת פרשת נשא
'תגיד,' שאל אותי עוזי, חניך שלי, 'אם כולם מתפללים אותו נוסח של התפילה, למה שהחזן לא יקרא בקול פעם אחת ויוציא את כולם ידי חובה? לא חבל על הטירחה כשכל אחד אומר בעצמו את אותן המילים?!". ''זה נכון שהמילים של התפילה הן אותן המילים", הסברתי, "אבל כל אחד מכניס בהם את בקשותיו האישיות. למשל, בברכת 'חונן הדעת', אחד מבקש שיצליח בלימוד התורה. השני על הצלחה במבחן. השלישי התקשה בהבנת גמרא מוקשית והוא מבקש שהקב"ה יאיר עיניו. וכן בכל ברכה וברכה. חיצונית הנוסח הוא זהה, אבל יש עולם ומלואו שמפרידים בין תפילתו של זה לבין תפילתו של האחר. הקב"ה שומע ומקבל את תפילתו הייחודית של כל אחד. לכן חשוב שכולם יתפללו באופן אישי. לאחר התפילה האישית, החזן חוזר ומתפלל בקול רם. הוא בעצם אומר שכל התפילות שלנו רצויות לפני ה' יתברך. כל אחד לפי ועומק כוונתו, ומה שמאחד אותנו הוא שכולנו כיוונו לשם שמים".
פרשת נשא היא הארוכה ביותר בתורה, בעיקר מפני שהתורה מתעקשת לחזור שוב ושוב על קרבנות הנשיאים למרות שכולם הביאו בעצם את אותו הדבר. מהי הסיבה לכך? הרי ידוע כמה התורה מקמצת במילים וכל מילה וכל אות אצלה הם מדויקים לגמרי? לכל אחד מהנשיאים עלה במחשבה להביא נדבה לחנוכת המזבח בשיעור מסוים. אבל לכל אחד מהם היה כוונה אחרת בנדבה. חיצונית זה נראה אותו דבר כשכולם הביאו בדיוק את אותו הקרבן, אבל עולם ומלואו הפרידו בין קרבנו של נשיא זה לקרבנו של האחר. לכן התורה לא מוותרת. היא מספרת מה היה הקרבן של נחשון בן עמינדב. לאחר מכן על קרבנו של נתנאל בן צוער וכן הלאה. כל אחד מהם היה חשוב לפני הקב"ה אשר ראה את כוונותיהם ומחשבותיהם בהקרבת הקרבן. בדיוק כמו בנוסח התפילה. התורה מסיימת בסיכום מדויק של קרבנות הנשיאים, למרות שהיינו יכולים לעשות את החשבון לבד, כדי ללמד אותנו שכולם היו מאוחדים בדבר אחד. הם הביאו את נדבתם בכוונה טהורה לשם שמים.
Comments