פרשת ויקרא

נשלח 17 במרץ 2016, 3:17 על ידי בית ספר נחשון בנות
זכינו לסיים בשבת שעברה את חומש "שמות". בחומש זה עבר עם ישראל תהליך חשוב ביותר – יצאנו מגלות לגאולה. בתחילת החומש למדנו על השעבוד הקשה במצרים ואחר כך על יציאת מצרים. ממצרים הגיעו אבותינו להר סיני ושם כרתו ברית עם ה' להיות לו לעם סגולה וקבלו את התורה. תהליך נוסף שהתחיל בחומש "שמות" הוא עבודת הקודש על ידי המשכן. בני ישראל בנו משכן על פי צווי ה'. וכשכילה משה להקימו התמלא המשכן בכבוד ה'. לכן, לא יכל משה להיכנס לאהל מועד "כי שכן עליו הענן". ה' גילה בהופעתו זו כי רצה את מעשיהם של ישראל. השמחה גדולה והציפייה היא שכבוד ה' יתמיד לשכון במשכן. התנאי לכך שהשכינה תתמיד להמצא במשכן הוא אחד : קדושה. אך איננו יודעים מהי קדושה, איך משיגים אותה. לצורך זה יש לנו חומש שלם. לפי זה נראה לכנותו ספר הקדושה, כי בו מרוכזות הרבה מצוות בענין הקדושה: קדושת הכהנים, קדושת ישראל, קדושת המועדים, קדושת הארץ. ואכן, בבדיקה ב"פרויקט השו"ת" מצאנו שהשרש ק.ד.ש. מופיע בחומש ויקרא 152 פעם)!(, כמעט מחצית ממס' הפעמים שהוא מופיע בכל התורה. הדרך המרכזית להשגת הקדושה היא עבודת הקרבנות. המילה קרבן בנויה מהשורש ק.ר.ב. כלומר, קירבה, קירבה לה'. הקרבן – מטרתו לקרב את המקריב אל ה'. מי שחטא לה' מרגיש הוא קצת ריחוק ממנו, כתוצאה מהעברה. עליו לשוב אל ה' ואז ישוב לחוש את קרבתו לה' ואת קרבת ה' אליו: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". סוגים שונים יש בקרבנות: עולה, מנחה, חטאת, שלמים ואשם. אך המשותף לכולם הוא השם "קרבן" וזהו גם תפקיד כולם להחזיר למקריב את תחושת הקרבה שהייתה לו. אתמול הרגיש ריחוק מה' והיום חזר להרגיש את קרבתו לה'. וכשעשה את קרבנו כהלכה, מה נאמר עליו? "אשה ריח ניחוח לה'". כביכול, העלה קרבן זה ריח נעים לפני ה' ! אשריו, אשרי כל אחד מבניו של הקדוש ברוך הוא שמרגיש את קרבתו. ומה יעשה מי שלא חטא, מצד אחד, אך הוא גם לא מרגיש חיסרון של קירבה, מצד שני. אפשר לומר שאנחנו נמצאים במצב כזה. רחוקים אנו מתחושת הקרבה לה' שבאה על ידי קרבן, כי כבר אלפיים שנה אין לנו את האפשרות להקריב קרבנות. כמובן, איננו מוותרים ולו לרגע על הצורך להרגיש את קירבת ה'. אך, איך עושים זאת בימינו ? האם יש תחליף לקרבנות ? יש. יש דרך להגיע לקרבת ה' גם בימינו, גם כשאין באפשרותנו להקריב קרבנות. על הפסוק "ונשלמה פרים שפתינו")הושע י"ד:ג'( אומרים חז"ל, שהכוונה הא לתפילות הנאמרות בשפתותינו. והן חשובות לפני ה' כפרים, קרבנות יקרים. תלמידים יקרים ! חז"ל אומרים במסכת אבות)א':ב'(: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". ופרשו לנו המפרשים ש"עבודה" היא עבודת הקרבנות. בתפילת המועדים אנו אומרים: "מפני חטאינו גלינו מארצנו ..." ואין אנו יכולים להקריב קרבנות. אך יכולים אנו להשיג את קרבת ה' בימינו על ידי תפילות, במיוחד אלה הנאמרות בבית כנסת, הנקרא "מקדש מעט". התפילות באות בימינו במקום הקרבנות והן נקראות "עבודה שבלב". הבה נקבל על עצמנו להוסיף מאמץ בענין התפילות.
Comments